פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      סיפור פשוט: הרווח הגדול של הילדים מכך שאתם מקריאים להם ספר

      מעבר ליצירתו של זיכרון ילדות נעים ולחיזוק הקשר האינטימי, הקראת סיפור לפני השינה מפתחת את היכולות השכליות והרגשיות של הילדים. איך? מסתבר שלא צריך לחפש הרבה בין השורות

      אמא מקריאה סיפור לילדים (ShutterStock)
      הרבה יותר מדרך נעימה ואינטימית להירדם (צילום: ShutterStock)

      בואו נתחיל מהסוף: זה כיף. למרות החידושים הטכנולוגיים שמעצבים מחדש את חיינו, על אף הסמארטפונים שהפכו לחלק מהגוף, המחשבים שאי אפשר בלעדיהם והטלוויזיה שמהפנטת, הקסם של הספרים נותר בעינו. סיפור לפני השינה נותר גם בימינו אחד מזיכרונות הילדות החזקים, בו הילד הולך לישון כשהוא מלווה בקולם של אמו או אביו, ונהנה ריח הדפים, הציורים הצבעוניים והסיפור עצמו.

      ישנם שפע של ספרי ילדים, קלאסיקות מהעבר וחדשים מההווה, ועבור הילדים הרגעים בהם ההורה מקריא סיפור, ומלווה אותם אל השינה תוך כדי מעבר בתוך עלילה מעניינת, זאת דרך מרגיעה ונעימה להירדם. אלה הדקות, אחרי יום ארוך ומעייף, שבהן ההורה והילד שותפים לרגע אינטימי, ללא הסחות דעת.

      הקראת סיפורים בגיל הרך תורמת רבות להתפתחות הילד. היא מסייעת לרכישת השפה, מפתחת את הדמיון והיצירתיות, מאפשרת לו לשאול שאלות ולתהות על משמעותן של מילים או מעשים המוצגים בעלילה. האקדמיה האמריקאית פרסמה בשנת 2014 הצהרת מדיניות לפיה החינוך הראשוני לזאטוטים חייב לכלול קריאה ואוריינות. כלומר, רופאי ילדים המטפלים בתינוקות ובפעוטות צריכים להסביר להורים עד כמה חשוב להקריא לילדים, אפילו צעירים מאוד, סיפור.

      כתב העת Pediatrics פרסם בשנת 2015 את מסקנותיו של מחקר בו השתמשו בסורק תהודה מגנטי כדי ללמוד את פעילות המוח אצל ילדים בני שלוש עד חמש בשעה שהאזינו לסיפורים, והחוקרים מצאו הבדלים בהפעלת המוח. ילדים שהוריהם דיווחו על יותר לקריאה בבית וספרים נוספים בבית הראה הפעלה משמעותית יותר של אזורים במוח. המחקר מצא גם כי שפתם עשירה ויכולת ההבעה שלהם מפותחת יותר. "כאשר ילדים מקשיבים סיפור, הם מדמיינים בראשם את מה שהם שומעים", צוטט מנהל המחקר ד"ר ג'ון האטון ב"ניו יורק טיימס".

      ילדה ואבא משוחחים על המיטה (ShutterStock)
      ההורה יכול לעצור ולשאול לדעתו של הילד לגבי סיטואציות שונות בסיפור, ולפתח שיחה (צילום: ShutterStock)

      סיפור הוא לא רק פעולה חד-צדדים בה ההורה מקריא והילד מקשיב, אלא גם פתח ליצירת דיאלוג. הילד מתוודע לרגשותיו בהתאם לקו העלילה, ההורה יכול לעצור ולשאול לדעתו של הילד לגבי סיטואציות שונות בסיפור, ודרך כך השניים יכולים לפתח שיחה שבה מוצפים תחושות ודעות. הסיפור מאפשר לילד לפתח אמפתיה ולהבין את האופן בו אחרים רואים ותופסים את העולם.

      כדאי שקריאת הסיפור תהיה מהנה לכולם, והדיאלוג מתחיל כבר בבחירת הספר. מדוע הילד בחר דווקא בסיפור הזה? מה ההורה מעדיף? דבר אחד בטוח - ההנאה צריכה להיות משותפת. אולי לא כל הורה "חי" את הדמויות שהוא מקריא, ונכון שילדים תמיד סקרנים יותר כשההורה יוצר לכל דמות קול והגייה משלה, אבל גם הקראה "יבשה" יחסית תורמת את תרומתה.

      הקראת סיפור לילדים בגיל הרך משפרת את יכולת ההקשבה שלהם, את יכולת עיבוד המידע ומקנה להם סבלנות ואורך רוח. בגיל מתקדם יותר הם מסוגלים לזהות בדיחה ושנינה, וככל שהעלילה מורכבת יותר, משתפרים תפקודי הזיכרון והיכולת להבחין בין מצבים שונים.

      הספר וסיפורו הם כלי נוסף שמאפשר להורים להקנות לילדיהם ערכים, ולעזור להם לעמוד על ההבדלים בין טוב לרע, תכונות שונות אצל בני אדם ומצבים מורכבים שבהם הגיבור עומד בפני שאלות של נאמנות, צדק, חברות ועוד. ילדים לעתים משליכים מהסיפור שהם שומעים אל חייהם האישיים, והספרים מסייעים להם להתמודד עם פחדים, להכיר בחולשותיהם ולהבין קצת יותר טוב את העולם שבו הם חיים. ספרים המספרים על לידת אח, כניסה לבית הספר או מעבר למסגרת חברתית חדשה, הם דוגמה לאופן שבו ילדים יכולים להאזין לסיפור, לזהות בו את עצמם, לנתח, לעתים יחד עם ההורה, את הסיטואציה, ולמצוא פתרונות רגשיים.