הם נולדו יחד, גדלים יחד ונראים אותו דבר. צמד-חמד שבעיני כולם נראים אותו דבר, אך בתוכם פנימה כל אחד מהם הוא עולם משלו. ההורים זוכים לפי שניים אהבה, אך גם הקושי הופך לכפול. תאומים זהים הם אתגר גדול להורים, ובמיוחד בשנים הראשונות לחייהם, בהן האישיות מתפתחת ומתעצבת.
השכיחות העולמית ללידת תאומים עקב הגידול בטיפולי הפריון. לפי נתוני האו"ם, נכון ל-2004 ישראל נחשבה למובילה בעולם בלידת תאומית יחסית לאוכלוסייה. בין השנים 2007 ל-2010 חלה עלייה של 9.7% בלידות תאומים בישראל, ונוכח הימשכות המגמה יותר ויותר הורים מתמודדים בשנים האחרונות עם האתגר הכפול גידול אחים או אחיות שישמרו על יחסים קרובים וטובים תוך שמירה וטיפוח הזהות העצמית של על ילד. בין אם הם באותה כיתה או באותו גן, ובין אם לאו, ישנן כמה כללים שטוב להקפיד עליהם כדי לחזק את אישיותם.
הקושי הגדול ביותר איתו מתמודדים הזהים הוא חוסר היכולת של הסביבה להבדיל ביניהם. נכון שלבוש זהה הופך אותם מיד לאטרקציה בעיני הסביבה, אך אין זה תורם לתחושה הפנימית שלהם כאינדיבידואל. בגדים שונים ותספורת שונה תסייע לחברים ולמשפחה לזכור מי זה מי, ולהעצים את הזהות העצמית. ההפרדה צריכה להיות גם בפנייה אליהם. "בנות, בואו בבקשה", או "בנים, שחקו יותר בשקט", יוצרת האחדה, לכן עדיף לקרוא לכל ילד בשמו.
הקפידו לקיים שיחה על כל ילד בנפרד עם המחנכת, ולהכיר את חוזקותיו וחולשותיו בעיניה. אם אחד התאומים מאפיל על אחיו ביכולותיו, רצוי למצוא דרכים או פעילויות שמבליטים את יכולותיו של התאום שנחשב כביכול פחות דומיננטי.
לעתים תאומים מאותתים להורים כי הם זקוקים לפסק זמן זה מזה. מריבות תכופות, תחרותיות בכל נושא או עקיצות הדדיות מרובות הם סימן לאוורר אותם אחד מהשני. כשמגדלים תאומים מדובר במצב בלתי נמנע, אולם יש דרכים יצירתיות להפחית את תכיפות המתיחויות או להנמיך את גובה הלהבות. אחת הדרכים היא לעודד מגיל קטן יצירת חברויות נפרדות. בין התאומים ישנם ההבדלים באופי ובתחומי העניין ורצוי לעודד אותם לחבור לילדים בעלי תחומי עניין משותפים. כשכל תאום משחק עם חברים נפרדים יש לו למעשה זמן משחק לעצמו, ללא האח או האחות הזהים לו, אך בנוסף על ההורים ליצור מצב שבו הם מקדישים לכל ילד בנפרד זמן משחק או בילוי משותף, ובאופן תדיר. זאת כדי לחזק את הקשר בין הילד להורה, וגם כדי לטעת בילד את התחושה כי עבור הוריו הוא עומד בזכות עצמו ולא כחלק מצמד.
רצוי לתת לכל אחד מהתאומים את הכלים להתפתח בכיוון המועדף עליו, גם על חשבון נוחות ההורים. לדוגמה, אם אחד הילדים מגלה כישרון אמנותי והשני כישרון ספורטיבי, כדאי לרשום כל אחד מהם לחוג שבו יוכל לפתח את כישרונו, ולא לגרום לאחד מהם לוותר לשני כדי שיהיה אפשר לאסוף את שניהם מאותו חוג באותה שעה. בנוסף, בהתאם ליכולת הכלכלית ולתפישה החינוכית, הפרדת התאומים לחדרים נפרדים בבית יכולה לסייע להם לבנות סביבת מחיה שתשקף יותר את אופיים, על ידי עיצוב שונה של החדר וצעצועים וחפצים נפרדים. כמובן שללמד אותם לחלוק הוא כורח המציאות, אך חשוב לזכור שחפצים הם מעין הרחבה ושיקוף האישיות, ולתת להם את המרחב להביע את עצמם בדרך זו.
יחסים בין תאומים זהים הם יחסים מורכבים ולא פעם נוצרת ביניהם תחרותיות. כל אחד מהם רוצה להוכיח לעצמו, לאח/ות ולסביבה כי הוא מוצלח יותר. לעתים התחרותיות יוצרת עצמאות וגורמת לכל אחד מהילדים להבליט צד אחר באישיותו, ורצוי לעודד זאת כל עוד מבהירים לילדים שהישגיו של האחד לא מאפילים על האחר, ונמנעים מהשוואות בין הילדים. לא אחת הורים נוטים להגדיר כשמדובר בתאומים זהים. האחד נראה להם שתקן וממורמר, השני לעומתו משעשע וחברותי, והנטייה הטבעית היא להעדיף אחד מהשניים, ונטייה זו יכולה לגרום לנזק התפתחותי.
למרות הגידול בעשורים האחרונים במספר לידות התאומים, והעלייה במספר התאומים בבתי הספר, אין עדיין המלצה גורפת ומוכחת בעניין ההפרדה במסגרות החינוך. יש בתי ספר שבהם ההחלטה האם להפריד תלויה בהורים בלבד, ויש כאלה שבהם הפרדת התאומים נעשית לפי החלטת הנהלת בית הספר ואנשי חינוך. בעבר רווחה הדעה שהפרדה בין תאומים במסגרות חינוכיות היא המפתח ליצירת תחושת עצמי נפרדת אצל כל אחד מהתאומים, אולם בית הספר או הגן הם רק חלק מיומיום מורכב יותר, שכולל גם את הבית, המשפחה המורחבת וסביבת המגורים. לא מעט מומחים סבורים שהפרדה בין תאומים במסגרות החינוכיות אינה מובנת מאליה. בין אם ההורים סבורים כי הפרדה ובידול תתרום לתאומים, ובין אם הם מאלה שמעדיפים כי ילמדו באותה כיתה וילונו באותו חדר, חשוב לזכור כי חינוכם חייב להתחשב באישיותם של הילדים, בקשר ביניהם ובנכונות ההורים להקפיד על אלמנטים שיחזקו את אופיים העצמאי וימנעו יחס של שניים שהם אחד, אלא שניים שהם שניים.