בלי קשיי קליטה: איך מחזירים את הילדים לגן?

אחרי יולי-אוגוסט כל הורה מחכה עם הלשון בחוץ ל-1 לספטמבר. מדובר בתאריך בעל משמעות רבה כשאתה ילד (ובייחוד תלמיד ביה"ס) ואז שוכחים ממנו עד שיש ילדים ומסתכלים עליו מהצד ההורי.

אבל למרות ההמתנה קצרת הרוח לתחילת שנת הלימודים ולרגע בו הילדים ייכנסו כבר למסגרות - זה לא כזה קל פשוט לשחרר את הילד בגן חדש.

יש ילדים שיש להם קליטה קלה וחלקה, אבל לרוב הילדים בייחוד בגיל הרך - דרוש זמן הסתגלות שלעיתים מתארך. התקופה הזו דורשת כוחות נפש גם מהילד וגם מהוריו ובעצם מביאה לקדמת הבמה עוד דילמה הורית – מצד אחד רצון וצורך עזים לחזור כבר לשגרה ומצד שני דאגה בלתי נגמרת לצאצאים על חשבון חזרה חלקה לחיים.

אז מה עושים? הנה כמה דברים שאתם יכולים להפנים ולנסות על מנת שהשנה תתחיל ברגל ימין (או תעבור לשם במהרה):

הטיפ הזה קשור אך ורק אליכם ההורים והוא המפתח להשתלבות ילדכם בגן. כמה שזה קשה לראות את הפעוט הפרטי שלכם שואג מבכי, נצמד לכם לרגל וזועק בבכי תמרורים 'אל תלכו' – עליכם לחתוך את מופע הבכי הזה באופן נחרץ.

ככל שתסחבו בגן יותר זמן בבוקר וככל שתזדהו עם הילד – כך תרחיקו מעצמכם את הפרידה הנעימה והיכולת של הפעוט להשתלב בגן בקלות בזמן הקרוב. כמובן שצריך להישאר עם הילד זמן קצר ולהזדהות עם הקושי שלו אבל אחרי זמן סביר צריך להודיע לו שעכשיו הגיע זמן להיפרד ולעמוד בזה בלי יותר מדי משחקים.

ילדים הם ססמוגרף של רגשות והם מזהים בקלות חששות וחוסר ביטחון של הוריהם ומשתמשים בהם כעוגן למניפולציה רגשית. היו החלטיים והקפידו לחזור בפרידה על משפטים כמו: "עכשיו הגיע זמן להיפרד, אני יודעת שזה קשה אבל אמא צריכה ללכת לעבודה ואתה צריך ללכת לגן ועוד כמה שעות אני אחזור לקחת אותך כמו בכל יום".

אפשר להוסיף גם משפטים שיחזקו בו את האמון בגן ובגננת: "אמא ואבא בחרו עבורך גן שהכי מתאים לך ואנחנו בטוחים שיהיה לך כאן נעים וכיף".

ביום הראשון בגן וגם בימים שלאחר מכן קחו לעצמכם קצת זמן בבוקר כדי לבלות עם הילד יחד בגן ולגרום לו לחוש בנוח במרחב החדש שלו. אלה לא צריכות להיות יותר מעשר דקות בהן תערכו עם הילד סיור בגן, תראו לו איפה המגירה שלו, היכן השירותים ותעשו סיבוב בחלל ובחצר.

ככל שהמקום החדש יהיה לו יותר מוכר, כך הוא ירגיש בטוח יותר וזה ישפיע על קצב ההשתלבות והביטחון העצמי שלו. החליטו עם עצמכם כמה זמן אתם מקדישים להבאה לגן ובדקות האלה היו שם ב-100% - בלי לענות לטלפונים ובלי לשקוע בשיחות עם הורים אחרים.

רוב הפעוטות מתקשים בפרידה מההורים וזה טבעי לחלוטין בוודאי בתחילת השנה. חשוב להיות בקשר עם הגננת ולברר איתה איך עבר היום על הילד הפרטי שלכם והאם הוא השתחרר ונרגע מהפרידה או הרבה לבכות, הפגין עצב ואמר שהוא מתגעגע לאמא/אבא.

אם הנחמות, החיבוקים, העידוד מהגננות והפעילות השוטפת בגן לא משכיחים מילדכם את הגעגועים אפשר לשקול (במשותף עם הגננת) לתת לילד צילום שלו עם ההורים או צילום שלהם בנפרד ולומר לו שהצילום יחכה לו במגירה האישית וכל פעם שהוא ירגיש שהוא מתגעגע לאמא/אבא הוא יוכל להביט בו ולשאוב ממנו כוחות.

אפשר גם להיעזר בשיר, לקרוא יחד עם הילד את השיר "נשיקה בכיס" של שלומית כהן אסיף – לתת נשיקה לשים אותה בכיס ובלב ולחזק עם פתק עליו מילות השיר. את הפתק אפשר לתת לילד להניח במגירה שלו ובעת הצורך לומר לו שהוא יכול לשלוף את הפתק ולזכור בעזרתו את הנשיקה המנחמת מההורים.

נ?ש??יק?ה ב??כ??יס / שלומית כהן אסיף

ק?ח א?ת ה?נ??ש??יק?ה
ש??מ?ר או?ת?ה? ב??כ??יס

א?ם ת??ל?ך? ל?א?ב?ו?ד
א?ם מ?יש??הו? י?ר?ב??יץ
א?ם מ?יש??הו? י?כ?ע?יס
י?ש? ל?ך? נ?ש??יק?ה ב??כ??יס.

א?ם ת??ה?י?ה ע?צו?ב
א?ם ד??מ?ע?ה ש??ל ג??ש??ם
ת??ר?ק?ד ע?ל ר?יס
י?ש? ל?ך? נ?ש??יק?ה ב??כ??יס.

אל תצפו שהילד ייפרד ממכם בשמחה – כשם שמומלץ להיות החלטיים בפרידה – כך מומלץ להנמיך ציפיות בנוגע לאופי הפרידה בימים, בשבועות ובחודשים הקרובים. זה אמנם מבאס להשאיר בגן פעוט עצוב ובוכה, אבל זה נורמלי לחלוטין ויש ילדים שממשיכים להיפרד כך משך שבועות ארוכים ואפילו מעבר לכך.

כל עוד הגננת מדווחת שהוא נרגע מהר, עובר לסדר היום ושמח וטוב לב – לימדו לקבל זאת ולהפסיק לצפות שזה ישתנה.