במוקדם או במאוחר, כולם יידעו את זה. המחלוקת האלמותית היא רק על התשובה לשאלה "מתי"? יש מי שסבור שאין מה למהר ומבול המידע ממילא יציף את התודעה בשנתיים הראשונות של בית הספר, ויש מי שחושב שעדיף להגיע לכיתה א' מוכנים כדי לדקלם את האותיות העבריות ולהרחיב את הבסיס להמשך הלימודים כבר בגיל מוקדם.
כך או כך, אם כבר ללמד את הילדים את סדר ומשמעות האותיות, כדאי לעשות זאת בצורה כיפית שגם תיזכר מרצון ולא מכורח. איך עושים את זה נכון? הנה כמה עצות.
לקרוא, לקרוא ועוד פעם לקרוא כן. אין דרך טובה יותר להכיר לילדים את האותיות זולת קריאה. אין הכוונה היא להשאיר אותם לעצמם מביטים בעיני עגל מול ספר פתוח, אלא פשוט לקרוא עמם, ואם אפשר, גם לעקוב עם האצבע על האותיות ולהדגיש את המילים וההברות. מנעד הספרים הוא כמעט אין סופי וניתן לשלב בין סיפורת וספרי שירה וחריזה.
הסבו את תשומת לבם לסימנים שלטים, כרזות, אריזות צבעוניות ואפילו עלונים. כולנו מוקפים מילים מכל עבר וברוב הזמן אין לנו שום סיכוי להכיל את היקף המסרים שמרצדים סביבנו. אבל ניתן לנצל את מלאי האותיות הבלתי נגמר כדי ללמד את הילדים את סימני האותיות. פשוט הצביעו על אות, קראו בשמה וציינו את הברתה. אין צורך להבין את משמעות המילים אלא רק להשיג זכירות גבוהה.
התחילו מאיות שמם את זה הם דווקא ישמחו ללמוד. הכרת שמם הפרטי הוא נדבך חשוב בתהליך למידת האותיות. כתבו או גזרו את שמם באותיות גדולות וצבעוניות וקראו אותן בקול רם. אחר כך בקשו מהם לצייר אותן על דף ולצבוע אותן בעצמם. חזרו על פעולה זאת מדי יום או יומיים. תתפלאו לדעת כמה מהר הם ישננו את שמם ויבקשו להכיר שמות אחרים.
טלוויזיה מועילה נכון, עוד מוקדם לבקש מהם לעקוב אחרי אותיות התרגום בטלוויזיה אבל יש לא מעט תכניות שיכולות לסייע להם להכיר את שמות וצורות האותיות. המובילה שבהן היא תכנית חדשה שעולה החודש בערוץ yes עם מי לגדול בשם, "יורם החכם בממלכת האותיות" שמציגה את לימוד אותיות בדרכים יצירתיות ומהנות.
תשירו את זה לא חסרים שירים שמדקלמים בלחן את אותיות האלף-בית, והגיע הזמן לשחזר אותם מהילדות. שיר ומנגינה תמיד זכירים יותר ממילים בודדות וגם אם הם לא מציגים את ההברות, בשלב הראשון כדאי לדאוג לשינונם כבסיס התחלתי להמשך.