ל"ג בעומר – הזדמנות חמה ללמוד על אש ומקורותיה

לאורך השנה החגים משמשים בגן הילדים (ובחיים) כעוגנים של תוכן וחגיגות. ל"ג בעומר עם המדורה המסורתית שמדליקים כבר בגנים, הוא הזדמנות לדבר עם פעוטות על אש, כללי התנהגות בסביבת אש, שריפות וכוויות. הנה כמה דברים עליהם כדאי לדבר עם הילדים ולא רק בגן.

לקראת ל"ג בעומר עוסקים בגן בנושא האש ואפשר בהחלט לחזק את השיח גם בבית. תמיד כדאי לשמוע קודם מהילד מה הוא כבר יודע ואז לפתח את השיח. בהקשר של אש אחדים ממאפייניה העיקריים הם אור וחום ואת התכונה האחרונה כדאי שילדים יזכרו בגלל הסכנה הכרוכה בה, אבל גם על דרך החיוב כי ביום קר מדורה יכולה לחמם אותנו בחוץ.

מעבר למדורה או קומזיץ כדאי לעבור עם הילדים על מקורות חום ואש בבית וכך ללמד אותם גם להישמר מתנור אפייה, כיריים, טוסטר, קומקום חשמלי, דוודים ועוד מפיצי חום למיניהם כמו תנורים.

השיח בטח יגלוש לדיבור על כבאיות וכבאים וזה חלק מהנושא. זו יכולה להיות גם הזדמנות טובה לבקר בתחנת כיבוי אש ולפגוש לוחם אש אם מתאפשר. בהקשר זה ניתן גם לשחק עם הילדים כדור אש. מתמסרים בו תוך כדי תנועות ידיים וגוף המתייחסות לתכונותיו ואז משנים את אופי הכדור (קרח, רך, קשה, קופצני וכו').

הכלל החשוב ביותר שמגיע לשיא התרגול ביום המדורה הוא שמירת מרחק. פעוטות לא יודעים להעריך נכונה את הסכנה הטמונה באש וזו הזדמנות טובה להסביר, לסמן מרחק מותר, לספר מדוע מקיפים את המדורה באבנים או מדליקים בחבית ומתרחקים מקוצים ושדות. מכאן הקשר לשריפות וכוויות יזרום בטבעיות.

זו הזדמנות טובה לשאול את הילדים איזה חומרים הם מכירים שיכולים להישרף ואיזה חומר אינו מתכלה באש. אפשר אפילו ללכת צעד אחד קדימה ולעמוד על ההבחנה בין חומרים שנשרפים טוב ויכולים לשמש כחומר בעירה (עץ) וחומרים שנשרפים מהר (נייר) ואפילו מפיצים ריח לא נעים בזמן שהם נשרפים (פלסטיק, גומי).

מועד מצוין לעמוד על ההבדלים בין צבעים חמים וקרים. אפשר להראות להם יצירות אמנות וללמד את ההבדלים דרך אמנות ואפשר למנות/לאסוף יחד איתם עצמים כחולים-ירוקים לעומת צהובים-אדומים ומשם לעבור ליצירה בצבעי אש: כתומים-אדומים-צהובים-זהובים. עוד אופציה היא לבנות דגמים מוקטנים של מדורה משלל חומרי יצירה (קיסמים, מקלות, ניירות קרפ, צמר). זו הזדמנות טובה גם ליצור עם צבעי ידיים ולהסביר באמצעות ההתנסות על תכונה נוספת של האש – התפשטות.