פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      כבר לא תינוק: למה חשוב לגדל ילד עצמאי

      זה קורה בדרך כלל בגיל שנתיים, כשהפעוטות מבינים שביכולתם להביע את דעתם על כל דבר שנע במרחב שלהם, עד שהם נתקלים בגבולות שלנו. איך למצוא את שביל הזהב ולשמור על השפיות?

      ילדים משועממים ליד השולחן (ShutterStock)
      זהירות, מרד. רצוי לא להטיל סנקציות רבות מדי (צילום: shutterstock)

      כשתינוק בא לעולם חייו מתאפיינים בתלות מוחלטת בהוריו. לאט לאט עם השכיבה על הבטן, הושטת היד, ההתהפכות, הישיבה, ההליכה וכמובן התפתחות השפה – הפעוט מצליח יותר ויותר לבטא את רצונותיו ומתחיל לפתח מחשבה עצמאית לגביהם וגם לפעול בכיוון.

      ההבנה שהוא ישות נפרדת מאמו/הוריו/הגורם המטפל בו מתבססת רק סביב גיל שנה וחצי והיא זו שמקדימה את "גיל שנתיים הנורא" – בו הילד תופס שהוא בעצם יכול לעשות מה שהוא רוצה ובודק גבולות. בגיל הזה הוא כבר עצמאי מבחינה אכילה, יכול להבין את נושא השליטה בצרכים ולהבשיל לגמילה, מביע את דעתו לגבי לבוש, משחק, ישיבה בעגלה, נסיעה (ובעצם כל דבר במרחב שלו) ומרבה להתנגד.

      מצד אחד זה מתסכל ומקשה על השגרה, מצד שני צריך לזכור שמדובר בתהליך התפתחותי רגיל וחשוב ולא בהתנהגות חריגה.

      בחרו את המאבקים שלכם

      כדי לעבור את התקופה המאתגרת הזו בשקט יחסי וגם לעודד את ילדכם להיות עצמאי - משום שזו מיומנות חיים חשובה והכרחית - צריך למצוא את שביל הזהב בין מתן חופש והצבת גבול.

      כדאי מאוד שהאיסורים והמגבלות יהיו בתחומים הקשורים בבטיחות הפעוט, בבריאותו ובדברים שאינכם מוכנים להתפשר עליהם ורצוי לא להטיל סנקציות רבות מדי כי כך תמרידו אותו נגדכם יותר. ביחרו בחוכמה את המאבקים שלכם.

      ילד אומר לא (ShutterStock)
      תאפשרו לו לייצר זהות עצמאית ולחוש שליטה על חייו (צילום: shutterstock)

      שביל הזהב מתבטא בשמירה על מסגרת יומיומית ידועה שבתוכה מוצאים את המקומות בהם נותנים לילד חופש בחירה. אם תתנו לו להחליט לבד איזו חולצה ללבוש, אם לאכול קודם את היוגורט או הביצה ולא תרבו לסרב – תאפשרו לו לייצר זהות עצמאית ולחוש שליטה על חייו. התחושה הזו היא חיובית עבור פעוט והיא מעניקה סיפוק אישי ותסלול את הדרך לביסוס הביטחון העצמי ופיתוח אישיותו הייחודית.

      חשוב לא לפתוח אפשרויות בחירה רבות מדי גם אם שחררתם תחום מסוים. אפשרויות רבות עשויות לבלבל את הפעוט, לעורר לתסכול ולהשיג תוצאה הפוכה. למשל, בבחירת בגדים – תנו לו לבחור בין 2-3 אופציות ולא מהארון כולו. כך הוא גם ירגיש חופש בחירה וגם לא יילך לאיבוד.

      עצמאות – למה זה חשוב?

      ילד עצמאי הוא ילד שמפתח דימוי עצמי חיובי, ביטחון בעצמו ויכולת טובה ליזום, לנקוט עמדה ולהאמין ביכולותיו. זהו גם הבסיס ליצירת קשרים חברתיים. ילדים עצמאיים ירצו כבר ללכת "לבד" למקומות, להישאר אצל חברים ללא נוכחותכם וישמחו כשבאה הבייביסיטר.

      חשוב להבין שפעוט יתחיל לדרוש עצמאות בין אם הוריו מוכנים לזה או לא, אבל המרחב הניתן לו לפתח את עצמאותו ולהביע את עצמו - כן תלוי בהורים. זכרו, שהרצון להיות עצמאיים לא אומר שהפעוט הפרטי שלכם רוצה כבר להתבגר ואינו זקוק לתמיכתכם הפיזית והרגשית. שחררו את החבל, אבל המשיכו להיות בסביבה, לא לתת עצמאות רבה מדי ולהעניק חום ואהבה.

      איך לשלב בין מתן עצמאות וסדר?

      את הרצון והצורך של הפעוט בעצמאות אפשר ורצוי לשלב עם משימות ומתן אחריות. אפשר לשלב ילדים במטלות הבית ולבקש מהם, לדוגמה, לשים את הגרביים במגירה, לרכז את הנעליים בארון, לשים צלחות על השולחן ולפנות אחרי האכילה ולסדר את האטבים בקופסה.

      אפשר גם לתת לילד אחריות על דברים מסוימים כמו למשל לקחת בבוקר את התיק של הגן, אבל אל תשכחו לאפשר לו גם לשכוח לפעמים ולא להתייחס ברצינות רבה מדי לתרומה שלו בעבודות הבית.

      לתכני yes עם מי לגדול היכנסו ל –yesVOD